החלטה בתיק ת"א 28485-01-11

בפני בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף וזאת בשל העדר עילה. 

תמצית טענות הנתבעת - המבקשת

1.         הנתבעת טוענת, כי בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב הקימה הנתבעת את תאגיד מי רקת בע"מ. ביום 1.4.2008 קיבל תאגיד מי רקת בע"מ רישיון הפעלה (להלן- "התאגיד"). בנסיבות אלה ועל פי הקבוע בחוק, כל הסמכויות ו/או האחריות בגין מים וביוב עוברות לתאגיד.

2.          לטענת הנתבעת, המדובר באירוע הצפה שאירע לטענת התובעת ביום 14.6.2008, חודשיים לאחר שניתן לתאגיד רישיון הפעלה. על כן, דין התביעה שעילתה באירוע בחודש יוני 2008 להדחות.

3.         לבסוף טוענת הנתבעת, כי על אף שמהות התביעה הינה נזקי רכוש, המצריכים הוכחה, אין בכתב התביעה ולו רמז ו/או ראשית ראיה לנזקים המיוחדים אם בכלל שאירעו לתובעת. לתובעת אין כל עילה נגד הנתבעת ודין התביעה להידחות על הסף תוך חיוב התובעת בהוצאות.

  תמצית טענות התובעת- המשיבה

4.         התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הנתבעת מנסה להעלים ראיות ממשיות מעיני בית המשפט. מטרת הבקשה הינה לסרבל הליכי משפט ולגרום להטעיית בית המשפט.

5.         התובעת מוסיפה וטוענת, כי ביום 1.4.2008 קיבל התאגיד רישיון הפעלה בפועל. ההסכם נחתם רק ביום 15.7.2010, כך למעשה הנתבעת אחראית באופן ישיר לתובענה. לטענתה, זהו ניסיון נוסף להטעות את בית המשפט. ההסכם שצורף לבקשה אינו רלוונטי לתובענה.

6.         לבסוף טוענת התובעת, כי הנתבעת אינה מקיימת החלטות שיפוטיות (בעניין גילוי מסמכים) ולאור כך שהנתבעת מנסה בדרכי תחבולה להטעות ואף לסרבל הליכי משפט, יש להורות על דחיית הבקשה ולחיוב הנתבעת בהוצאות ולקבוע כי  הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מוחלט תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

דיון

7.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות.

8.         הסעד של סילוק על הסף הינו דרסטי שאין בית המשפט נוקט בו אלא לעיתים נדירות. מתדיין זכאי, כי יהיה לו יומו בבית המשפט ועל בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בהפעלת סעד זה. אם על פי כתבי בי- דין שבפני בית המשפט קיים סיכוי כלשהו שהתובע יצליח בתביעתו, לא ייעתר בית המשפט לבקשה לסילוק על הסף. יש להשתמש בסעד זה רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יכול לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות הכלולות בכתב התביעה. (ראו-ע"א 2582/09 גנאים נ' בית החולים רמב"ם [פורסם בנבו], 8.8.2010 ; ע"א 50/89 ליטן נ' אילתה, פ"ד מה (4), 18, 25 - 26 (1991) ; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו, פ"ד מ(2), 668, 671 (1986) ; ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו (2), 151, 155 - 156 (1982) ; ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [פורסם בנבו], 4.6.2007).

9.         בשלב מקדמי זה כאשר טרם החל דיון ממשי בתובענה, על בית המשפט לבחון שאלת קיומה של עילת תביעה ו/או יריבות בהתאם לכתב התביעה ובהתקיים עילה ולו הקלושה ביותר, לא ייעתר לבקשה לסילוק על הסף.

10.        לאחר בחינת כתב התביעה, אני מוצא, כי יש לנהוג משנה זהירות בסילוק התביעה על הסף. התביעה עניינה על פי הנטען בכתב התביעה, אירוע הצפה שאירע לטענת התובעת ביום 14.6.2008. לטענת התובעת, הנתבעת אחראית להצפה ולנזקים שנגרמו לה בעקבותיה. הנתבעת בבקשתה, טוענת כי ביום 1.4.2008 קיבל התאגיד רישיון הפעלה, על כן האירוע מיום 14.6.2008 אירע כחודשיים לאחר שניתן רישיון ההפעלה לתאגיד, אין לתובעת עילה כנגד הנתבעת ודין התביעה להידחות על הסף. מעיון ברישיון ההפעלה שצורף לבקשה עולה, כי אכן רישיון ההפעלה ניתן ביום 1.4.2008, יחד עם זאת ההסכם נחתם רק ביום 15.7.2010 כשנתיים לאחר קרות האירוע.

11.        לאור האמור לעיל, אין לקבל את בקשת הנתבעת, ויש מקום לבחון את טענות הצדדים בשלב בירור התביעה לגופה.

12.        לאור האמור, דין הבקשה ,אפוא, להידחות.

13.        בקשת התובעת לחיוב הנתבעת בהוצאות ולמתן צו ביזיון החלטת בית משפט בעניין גילוי המסמכים, תידון בישיבת קדם המשפט אשר קבועה ליום 6.9.2012.

14.        בשלב זה, אינני עושה צו להוצאות. 

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.